<h1>סמ"ג לאוין סימן ס"ה</h1>
<h2>דף נד:</h2>
אסור להוציא משא על הבהמה וחיה ועוף בשבת וזה שנאמר (דברים ה' י"ד) למען ינוח שורך וחמורך דבר הכתוב בהווה, ואם הוציאו אף על פי שהישראל מחמר אחר בהמתו בשבת פטור [ו]אף על פי שיש בדבר לאו שנ' (שמות כ' י') לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך וגומר ובהמתך מכל מקום אין לוקין עליו לפי שהוא לאו הניתן לאזהרת מיתת בית דין ואין לוקין על לאו כגון זה (ע"פ רמב"ם שבת פ"כ הל' א'—ב' וע"ש ובמ"מ).
<h2>דף פב.</h2>
אשה נדה ורגילה לתת בחול בגד כעין סינר מלאחוריה סמוך לבשרה שיפול שם [דם] ניד[ו]תה ולא יטנפו שאר בגדיה וקושרתו ברצועות או בחוט של משיחה לפניה אסור ללובשו בשבת כדי להוציאו לבוש בכרמלית דמשוי הוא ולא מלבוש, כדמוכח בפרק קמא דשבת (י"א ב') דכל אצולי מטינוף משוי הוא, ולא דמי לסינר שתיקן עזרא שתהא אשה חוגרת בו בפרק מרובה (ב"ק פ"ב א'), וכן בפרק המצניע (שבת צ"ב ב') אשה החוגרת בסינר והוציאה חפץ בתוכו בין מלפניה ובין [מל]אחריה חייב[ת] משום החפץ ולא משום הסינר אותו הסינר היה דרך מלבוש שהבגד היה בין לפניה בין לאחריה משום צניעות כמו מכנסיים (סה"ת סי' רי"ז).
